לייטים

היא גרושה דתיה, עוסקת בשיווק, בלוגרית חובבת, מכורה לריצה, חולה על קרמבו ומשוגעת על הילדים שלה.

כותבת את הבלוג מנקודת מבטה, אשר חלק מהאנשים יגדירו כצינית. לא לגמרי מוכנה לעולם הדייטים אבל אולי לקפוץ למים זו התשובה. 

יעל, רווקה בת 30 פלוס, דתייה לייט.
בסך הכל רוצה לחיות את חייה בשקט,
אבל החיים מזמנים לה חוויות מכל מיני סוגים. טובות ורעות, מעניינות וסתמיות, מעודדות ומייאשות.
בינתיים, היא מנסה ליהנות מהדרך בלי לדעת את סופה.
בתקופה שבה כולם מנסים להגדיר את כולם, יעל מצליחה שלא להגדיר את עצמה.

לתגובות:  blog.yael80@gmail.com  

miss s, היא הבחורה שכל גבר ישמח להביא הביתה.
ושכל אמא תרצה להיות חמותה.

אך מי הוא הגבר הנכון?
על מה לא כדאי להתפשר?
ואיך שוברים את מחסום הרווקות?
כל זאת ועוד.. בבלוג של  miss s 

חייבים הגדרות? נו טוב. על הנייר, בן 33, דתל"ש, רווק, סוגר ב-2012 שנת שמיטה בתל-אביב וכל השאר בספר דברי הימים.  

אבל להלכה, המציאות מזמנת גבות מורמות כמעט בכל יום מחדש, כי מה שלא עושה הדת עושה הגיל, ולהיפך. תגידו יישוב הדעת? אני אגיד עדיין לא יישוב, אולי מאחזים פה ושם בדרך לסיפוח אפשרי אי שם בעתיד.  

שחר, חייל משוחרר שלומד את החיים האזרחיים. אימץ את הגדרת הדתל"ש רק כי ככה מגדירים אותו כולם, אבל הוא כבר  

מאס ממזמן בלהתעסק בזה.
חי בתוך החברה הציונית-דתית, אבל מסתכל עליה מהצד.
כבר 6 שנים מגדל נחשה ושמה כנרת, ולא ברור לו, מדוע הוא הכניס אותה אל חייו. 

גרוש (לא מתרגל למילה הזאת. מעצבנת אותי), בן 31, למרות שלא רואים עלי, (אני לפחות לא רואה). את הקדנציה התחלתי עמוק עמוק בציבור החרד"לי: תלמוד תורה + ישיבה + חתונה + ארבעה ילדים.
איפשהו באמצע הדרך, משהו התחיל להיסדק, להרגיש שזה לא זה. ממסלול ישיר לראשות ישיבה מצאתי את עצמי באוניברסיטה, וכוח האנרציה התחיל לפנות את מקומו לחשיבה מחדש. והשאר- היסטוריה.  

בחורה רעה מבית טוב. אחריי 26 שנים דתיות. ועוד שנתיים בזוגיות אני בודקת האם יש משהו מעניין בחוץ?  

 סטודנטית, חולה על הגדרות אבל תכלס לא נכנסת עדיין בשום קוביה. בבלוג הזה אני רוצה לספר על החוויות ההזויות של עולם הדייטים, והקשר שלי לדת ובעיקר לתהות יחד איתכם מה בדיוק אני מחפשת?  

אני בת 32 , דתל"שית, גרה בכפר ונהנת מזה . ביומולדת של גיל עשרים ואחת העלתי (שלא מיוזמתי) על הכתב את רשימת המטלות לשנים הקרובות .
היום , עשר שנים אחרי, אני גאה להכריז כי רוב מטלותיי הושלמו בהצלחה. פרט למשימה אחת : מציאת בן זוג שישאר לתמיד .
בבלוג הזה אשתף במחשבות שלי במסע למציאת האחד ובחוויות בהקשרים השונים של מירוץ החיים ..

בת 29, לא לייטית ולא דתלש"ית, ובכללי ביחסים טובים עם הבוס למעלה.
מנסה להבין מתי הבחור שלה יזכר שהוא שכח פה מישהי, ויפסיק להשתזף בהוואי ולשתות קוקוס בקשית.
יש לה צורך בלתי נשלט לחקות כל דבר שזז,רגש חזק שעובד שעות נוספות, הומור עצמי ויכולת חפירה מרשימה.
בשעות הפנאי מאתרת מוזיקאים אנונימיים שטרם פרצו ומוחקת בהנאה אנשים מהפלאפון שלה.  

אריק, סוג של דתל"ש בהתהוות, משתף את הקוראים בתהליך החזרה בשאלה. את התהליך הוא החל לפני כמה שנים, והוא עדיין לא הושלם.

אריק לא חוסך שבטו מהמגזר הדתי לאומי בו הוא גדל והתחנך.
דייטים, אהבות, אכזבות ושאר ירקות הן החומר העיקרי ממנו עשוי הבלוג.  

תעצרו את העולם אני רוצה לרדת!!!
עדי בת 25, מעדיפה לא להיות מוגדרת, בעיקר, כי אני לא יודעת איך מגדירים.

בדיוק נמצאת בשלב הזה של החיים שצריך לקבל את ההחלטות. למי צריך להקשיב? למח או ללב? להנאה הרגעית או לעתיד הבלתי נראה? התלבטויות, מחשבות, תסכולים, הארות, הערות ובעיקר חיפוש....  

אז ככה, שמי אורית, אני בת 33.5, גרה בעיר הגדולה, העיר שנולדתי וגדלתי בה. לפני 7 חודשים התגרשתי

מטרתי היא לפתוח צוהר לעולמי הפנימי. במילים יותר פשוטות: אני אשתדל לתאר את חזרתי לעולם הדטיים בשאיפה שאני אחזור לעולם הזוגיות במהרה, ולא אצטרך לבלבל לכם יותר מידי את המוח.